לכל מנהל יש בוס

לכל מנהל יש בוס.

מול כל בוס יש אישיוז.

(ואם אתה הבוס של עצמך אז בכלל. תנחומי)

למשל במקרה של מנכ״ל מול יו״ר/בעלים,

האישיו המרכזי בדר״כ יושב על שורש של שליטה.

בפועל זה נראה כמו אוסף של מקרים ותגובות על ציר המעורבות-התערבות.

המעורבות לגיטימית ומועילה בדר״כ.

ההתערבות מגבילה, מקטינה ופוגעת בתיפקוד השוטף.

מאתגר לשמור על שיווי משקל מאוזן.

הבוס צריך תחושת שליטה כדי לאפשר עצמאות וחופש פעולה.

המנהל צריך עצמאות וחופש פעולה כדי לאפשר שליטה.

נהוג לומר שאם מישהו מפעיל אותנו רגשית סימן שהוא זורה מלח על הפצעים שלנו.

אם האינטראקציה עם הבוס מרוקנת, מעצבנת ויוצרת תחושה שאין לך רוח גבית או כנפיים,

זה אישיו קודם כל שלך מול עצמך.

הבוס הוא רק תמרור שמכוון לפרק הבא בתכנית הכושר המנטלי שלך.

המטרה היא לא רק חוויית החיים בעבודה אלא גם המחויבות שלך כלפי התפקיד והתוצאות.

הדרך אישית, תודעתית, לא פשוטה אבל תמיד מתגמלת.

מוכן? היכון! צא!

צריכים פוש? דברו איתי

בתמונה: מתרגלת שיווי משקל