100 ימים של חסד

100 ימים של חסד

פיקציה שלא ברא השטן,

בטח אם אתה מנכ״ל שנכנס לתפקיד עם ציפיות עד השמיים.

לא רבעון ולא שעה.

החל מהרגע הראשון אתה בפעולה,

תחת זכוכית מגדלת.

מראש הברוש בדירקטוריון,

ועד אחרון המנהלים.

אולי לעובדים לוקח קצת יותר זמן להגיב לגל ההדף ושמו מנכ״ל חדש, אבל בסוף אם נוחת מטאור בים, האדוות מגיעות עד החוף.

עם כל הכבוד להתחלה המכוננת,

הערך שלך מתחיל להימדד אחרי שנה בתפקיד.

רק אז סיכויי ההצלחה מתחילים להתבהר.

לוקח שנה להכות שורש,

להסתנכרן עם התקתוק הפנימי של המערכת והדי.אנ.איי התרבותי.

להבין את הביזנס כולל הניואנסים,

לדעת עם מי אתה עובד בכייף ומי שותה לך את האנרגיות עם קשית.

ההיפר ונטילציה של ההתחלה הופכת לסתם סטרס.

ואז או אז מגיעה השעה למשימת חייך:

ניהול רוחב הפס המנטלי שלך.

לאן ואיך להפנות את הפוקוס.

מה בך דורש כיול כדי שהמנוע הפנימי יעבוד יותר חזק ושקט,

איפה נדרשת הצבה של גבולות,

באילו החלטות או קונפליקטים אתה נופל שוב ושוב.

והכי חשוב:

מה התנאים הנדרשים כדי להתחבר לMOJO (כוח החיים) שלך.

לרגעים האלה שאתה מבריק, בולדוזר, קוסם.

איך מחלצים את הג׳יני מהבקבוק שלך??

שאלת מיליון הדולר!

לתשובה (אחת טובה אחת רעה) דברו איתי