top of page
  • תמונת הסופר/תShira lee

מודל האזורים - ד"ר גיא הנדריקס

חלקים מתוך הרצאה וסדנה בנושא: אקס פקטור, פרפורמנס ומה שביניהם


מה הדבר האחד ש"הכי מתאים לנו"?

איך מאתרים את נקודת האופטימום בין מה שיודעים לעשות למה שאוהבים לעשות?

לפי ד"ר גיא הנדריקס חלק מהעשיה שלנו פשוט מיותרת, מבזבזת זמן ואנרגיות ומוטב שנשלם למישהו אחר שיתעסק בה. בחלקים האחרים אנחנו נעים בין אדישות להצטיינות. החלק המעניין הוא לאתר את הנקודות של ה-WOW, איפה אנחנו משהו מיוחד, ממש גאונים.


במודל שמופיע בספר The Big Leap ד"ר הנדריקס מחלק את הפעילויות שלנו ל-4 איזורים:

איזור אי המסוגלות, איזור המסוגלות, איזור המצויינות ואיזור הגאונות.


איזור אי המסוגלות

פעולות שמבזבזות לנו זמן ואנרגיות, אין לנו ערך מוסף בהן ועדיף שנעביר אותם לאנשים אחרים.


איזור המסוגלות

האזור הנוח, מלכודת ידועה של מנהלים והורים. אנחנו לא סובלים מדי והתוצאות שלנו טובות. אבל אנחנו לא תורמים ולא מפיקים ערך מהפעולות שלנו באזור הזה.



איזור המצויינות

קריירה שלמה אפשר לבלות באזור הזה. אנחנו מעולים במה שאנחנו עושים ואפילו קוצרים הצלחות וכבוד. יש לנו תעודות על הקיר ולאף אחד אין אינטרס שנעזוב מפה למקום אחר. אבל חסרה התשוקה ואין פה התלהבות אמיתית.


איזור הגאונות

פעולות שאנחנו עושים ו"אין כמונו", לפחות בסביבת העבודה-משפחה-חברים. יש לנו תבלין סודי, הוא מיוחד רק לנו ומרגיש כמו מיצוי הפוטנציאל. הפעולות שנעשה לא מרגישות כמו עבודה אלא כמו משחק או זרימה.


איך נדע למצוא את איזור הגאונות?

שווה להשקיע במיפוי ופיזור כלל הפעולות שאנחנו מבצעים על מנת להכיר ולהבין את התמהיל האישי בין האזורים. אפשר לשלב עשייה מקצועית עם עשייה בחיים האישיים או להתמקד באחד מהם בלבד. החלק המאתגר הוא אזור הגאונות וחשוב לשים לב לסימנים הבאים: יש מקום לספציפיות וניואנסים, פעולות שאנחנו מוכנים לעשות בהתנדבות, "הזמן עובר מהר כשנהנים" (מתי שלוש שעות מרגישות כמו עשר דקות). כנראה שמה שיופיע באזור הזה היה שם מאז ומתמיד, הלך וחזר בתצורות שונות אך ללא שינוי במהות עצמה.


דוגמאות

מובא מניסיוני עם ס/מנכ"לים אך הלוגיקה רלוונטית לכל המקצועות והדרגים


bottom of page