פיצוח מערכת ההפעלה של מי שעשו את זה בגדול. אחד האתגרים שלי אם לא ה. הפעם הקורבן היה אראל מרגלית - Erel Margalit מה הסיכוי לחדור חומות של אדם רב שכבתי תוך שעה...??
שנינו עשינו שיעורי בית. על שולחנו הונחו 4 עמודים בצבע של פרופיל הלינקדאין שלי. ואצלי בראש כל קטעי היוטיוב, עיתונות וטלויזיה הקשורים בתפקידיו השונים כיו"ר JVP - Jerusalem Venture Partners והארגונים יוזמה לאומית ii2020 ו- בקהילה - משנים מציאות חברתית, Bakehila - Leading Social Change.
וואלה, לא מצאתי ראיה סנסציונית לקשר בין שורשי העבר להווה המפואר. סה"כ ילד טוב ירושלים שהמוניטין שלו נע בין הכלאה של פרינס צ׳רמינג ויצחק רבין 2.0 לבין איש עסקים אגרסיבי ופוליטיקאי קשוח.
מה כן מצאתי?
דמות סופר ממלכתית, אחד שכנראה יודע להגיד ולעשות את הדבר הנכון במקום הנכון. חשיפה אישית לעומת זאת, פחות. הרבה פחות. מצד אחד ענייניות ביזנסית עם כל העוצמה והניים דרופינג המתבקשים. מצד שני הבנה עמוקה שכדי לפתח יזמות בפריפריה, צריך להתמסר לקליטת האנרגיות המקומיות ולהקדיש את הזמן והקשב כדי לתפור חליפה אישית במידה מאקרו.
על פני השטח מדובר באופי יזמי טהור עם חיבה למהלכים גרנדיוזים וכישרון ליצור יש מאין. מתחת לפני השטח - החלילן מהמלין לשוחרי השפע, לאו דווקא החומרי.
לפחות בהקמת מרכזי ההיי-טק מדובר בריקמה אנושית וטכנולוגית שנתפרת מול אינספור גורמים. הפסיפס הדמוגרפי מורכב מחלקים של ייאוש ותסכול וגם של ייחודיות ואפילו גדולה. חיבור החלקים מוליד תמונה שיש בה בשורה ומכאן כבר נסללת הדרך לשפע.
נותרתי עם לא מעט שאלות פתוחות, בעיקר לגבי הקשר בין העשייה לתודעה. תשובה אחת כן ידועה. שינוי מתחיל בחינוך. למשל בקרית שמונה, לצד הקמת המרכז שמתמחה בפוד-טק פועלים 60 ש"ש בבתי הספר ברחבי העיר ומעבירים מסר שעיקרו "ביי ביי הצטיינות, הלו יזמות". למה? כי הקונספט שהצטיינות היא ערך עליון לא חי בשלום עם האמונה שכל אחד יכול לחשוב על רעיון ואפילו לממש אותו.
מעניין. פתאום הצטיינות נתפסת באור כמעט שלילי. מריצה בראש את אלו שאני מלווה/מכירה אישית והגיעו לטופ בתחומם. יותר סיפורי הפרעות ואבחנות מסיפורי תעודות של 100. ***רובם מונעים מתוך דחף להבריא פצע פנימי בדרך קונסטרוקטיבית***
אז אם לא הצטיינות מה כן? הגשמה? אולי לא סתם מלמדים את מאסלו בכל קורס בתבל. הגשמה מתעלה על הצטיינות מעצם היותה השתקפות של אדם מול עצמו ולא מול הסביבה. ברור לי שחיבור פנימה זה המפתח למימוש, עובדת בזה יום יום מול יחידים וארגונים וכמובן מול עצמי.
עד שפגשתי את אראל לא עצרתי לחשוב שאותו עיקרון עובד גם ברמת הקהילה והאזור.
הישר מהפגישה בירושלים נחתתי באיחור בביה"ס של אחד הילדים לפגישה של הנהגת ההורים. בדיוק הסתיים סשן אינטנסיבי בנושא: "הערכים המובילים שלנו". ברור שהצטיינות היה אחד מהם...
אוהבת שהיקום קורץ לי!
