מה תגידו - סרנדיפיטי? מזל? או סתם מקרה?

יומולדת עגול זו עילה לסופ"ש משפחת דה-בר המורחבת. סוג של אוף-סייט פרטי.

ההתכנסות האחרונה תוכננה לכבוד יום הולדתי שחל בתחילת אוקטובר.

כבר באפריל הוזמן מלון בצפון.

ואז:

(סוף יולי)

אני נתקפת רצון לשיט אבובים בצפון.

לקחנו לילה באותו מלון שהוזמן לאוקטובר.

מגיעים ועפים על הקרבה לנחל,

אבל אני קולטת מיד,

המקום הזה לא מתאים למפגש משפחה מורחבת.

מחליטה לחפש חלופה.

בהצלחה לי...

לא מוצאת,

מתנדנדת בין שחרור לבאסה.

ואז:

(אמצע ספטמבר)

נתקלת בפוסט של חברת ילדות משדה בוקר:

"אחותי הקימה מתחם אירוח מהמם במדבר".

ווטסאפ לאחותה:

״היי אלונת, אולי המתחם החדש פנוי בערב סוכות?״

וואלה כן!

פוצחת בקמפיין משפחתי.

מה אתם אומרים? נבטל בצפון ונסע לנגב?

כן לא כן לא,

בסוף אני מחליטה - נוסעים למדבר.

המתחם בהרצה,

סופ"ש משפחתי זה לא תמיד (או תמיד לא) עניין פשוט,

אבל הבחירה היתה נכונה.

על זה כולם הסכימו ובמיוחד אני...

ואז:

(7.10 מוקדם בבוקר)

אחי הצעיר מתעורר באיזה יער אחרי לילה של קמפינג עם הילדים,

קולט שמשהו קורה.

מתקפל מיד,

זורק אותם אצל אמא שלי ועף דרומה לצבא.

12 שעות רצוף במסוק,

יום הזוי של זוועת עולם.

נוחת מאוחר בערב, מוצא את כל הבסיס (והמדינה והעולם) על הרגליים.

התפוסה מלאה פלוס פלוס.

לא מוצא מקום להניח ראש.

ואז:

(7.10 בלילה)

מתקשר לאלה מהמתחם של הסופ"ש המשפחתי.

"תגידי, אולי במקרה יש מיטה פנויה ואפשר לבוא לישון?"

רבע שעה נסיעה והוא מתרסק לתוך שקט ומצעים לבנים.

קם מוקדם בבוקר ושוב שעות במסוק.

הלחימה לא נעצרת, הבסיס עדיין מלא עד אפס מקום.

שוב מתקשר אליה,

"אפשר לבוא לישון גם היום?"

ואז:

(8.10 ועד היום)

המתחם הופך למגורי טייסים במילואים,

תושבי המקום כמו כולם בהתחלה - עוטפים, מבשלים, מפנקים.

מהר מאוד זה נהיה מסודר.

לוח משמרות מסביב לשעון,

המיטה הלבנה הפכה למיטה חמה.

סוג של אוף-סייט צבאי

---

לא מזמן כתבתי לבעלת המתחם (לא מתייגת כמשנה זהירות),

שאלתי אם אפשר לתכנן אצלה יום להנהלה - אוף סייט עסקי.

כבר יש לי לו"ז ליום שלם של חזון, עשייה וחיבור.

"אפילו ללילה אחד" אני בודקת.

"תלוי מה הטייסים יחליטו" היא עונה לי.

מניחה שהקארמה (וגם הטייסים) כבר ידאגו לה ביום שאחרי.

עכשיו יותר מתמיד הלקוחות שלי פתוחים למפגש הנהלה מיוחד אך פשוט, רחוק אך קרוב.

עד כמה שזה מפתה לקיים ישיבות במקום מוכר ונוח,להתחשב באלה שאינם או שעמוס להם,להמנע מהשקעה כי עכשיו זה לא הזמן,

עדיין חשוב להתנתק כדי להתחבר.

בנתיים אני ממשיכה לחפש שילוב של שקט ותנועה,

ללקוחות שלי וגם לעצמי.

פתוחה להצעות.

אמן שכל חיילי צה"ל והחטופים ישנו און-סייט במיטות הפרטיות שלהם בקרוב מאוד.