top of page
  • תמונת הסופר/תShira lee

עונת הסופשנה בעיצומה

עונת הסופשנה בעיצומה קריאה אחרונה לדיוני דיונים תכניות עבודה-סיכום-תכנון-צפי-אסטרטגיה-אוף סייט בלוקיישן אקזוטי רגע עוצרים חושבים בודקים מחשבים מסלול מיישרים קו מדברים אולי אפילו מסתכלים בעיניים מסתנכרנים


לא חשוב כרגע למה זה חשוב, מי שזה בולשיט בעיניו בטוח צודק. חשוב איך לעשות את זה נכון. מביאה כאן כמה סעיפים שעלו לאחרונה בשיחות עם מנכ"לים שמכנסים את ההנהלה אחת לשנה ושואפים כל פעם מחדש לעשות את זה אחרת.


1. פעילויות מגבשות (מבישול ועד גשר חבלים ביער) בגדול כולם עשו הכל. לכן, לא באמת משנה מה הפעילות. משנה מי המנחה. משנה הכשרון לשאול שאלות שמשאירות טעם גם אחרי שהביס נגמר.


2. דטה דטה דטה ברכה שהיא קללה ולהיפך אי אפשר בלי מספרים, דה. אבל הקשב צר מלהכיל ויש כל כך הרבה צדדים לאותו מטבע בהרף קליק המצגות הופכות למפלצת והאקסלים בולעים את השומע אל תהום השממון. אז רק לזכור: הדשא של השכן (חבר הנהלה אחר) משעמם! צריך להציג את המינימום הנדרש. נשמע הגיוני אבל הנטיה האנושית הפוכה - מראים את המקסימום. כי זו הזדמנות לשקף עבודה שנעשתה, וכי ממש קשה להחליט מה הכי חשוב.


3. אם לא יודעים איך ממשיכים עדיף לא להתחיל לפחות כשזה נוגע לחלקים הרכים וגם לתהליכי עבודה, נהלים בין ממשקים, מבנה אירגוני וכו' המציאות לא משתפרת מזבנג של אוף סייט במלון מפונפן כמו שזוגיות לא נרקמת בירח דבש או בסופש בפריז אין בעיה לקבוע סשן חד פעמי, לפחות לא נוטעים ציפיות שווא. אבל כשמקדישים יומיים שלמים לדיונים בסוגיות שיש להן השלכות אנושיות (כלומר 101% מהנושאים) - אי אפשר לזרוק מילים וללכת. צריך לחשוב מראש איך מתחזקים גם ביום (סליחה, בשנה) שאחרי.


4. מתודולוגיה ויחסי אהבה שנאה לתת לכל אחד להציג את הדומיין שלו בסגנון חופשי? או לקבוע פורמט אחיד לכולם? לאפשר חופש ביטוי או בלאגן מאורגן? האמת כרגיל באמצע. אפשר לתת קנקן שכל אחד ימלא לעצמו. למשל שקף ריק שהכותרת שלו "שלושה דברים טובים שעשינו השנה" או "שלוש טעויות שעשינו השנה".


5. לנהל הכל לבד או עם מישהו בחוץ? תלוי בארוע ועד כמה רוצים פשוט/מורכב/ארוך/קצר אם סוגרים 3 שעות לתכנון שנה הבאה אפשר להסתדר לבד. רק צריך שהמנכ"ל יזכור לדבר אחרון. אם רוצים להקיף מגוון נושאים, לפצח סוגיות שמציקות כל השנה (עסקיות או בינאישיות), לגוון גם בפעילויות חוץ - עדיף להעזר בגורם חצוני לפחות לחלק.


6. תתפלאו אבל ברב המקרים what happens in vegas stays in vegas. ההחלטות והתובנות לא מתוקשרות הלאה בצורה נכונה (או בכלל) וכך נוצרת לה חוסר בהירות שמשתרשרת עד אחרון העובדים.


אם עוד לא נסגרתם על הדרך שלכם לעשות את זה נכון, דברו איתי. אם אתם כבר אחרי, אשריכם. תמיד יש מה למקסם בדיעבד ו.או להפיק לקחים לקראת הסיבוב של שנה

הבאה.


בתמונה: בדרך ללוקיישן המושלם לאוף סייט. במדבר כמובן.



コメント


bottom of page