top of page
  • תמונת הסופר/תShira lee

מדור 'המשקיעניות' החדש

מתודולוגי או בסגנון חופשי? איך אתם מעדיפים את הראיון שלכם?


אי שם בתקופה האמריקאית שלי, לקחתי קורס "יסודות הראיון" באוניברסיטת NYU. בניין ישן בשולי היוניון סקוור, ישובים על כסאות עם משענת יד שהיא גם (עאלק) שולחן, התכנסנו סטודנטים מכל האומות וספגנו מתודולוגיה לוריד. מה ההגדרה לראיון עיתונאי, ראיון לעבודה לתכנית בידור או לאייטם חדשותי, הרכבת ליין אפ של שאלות, כללים לניסוח שאלות המשך ושאר ׳עשו ואל תעשו׳ בעת קיום ראיון.


התלהבתי! חזרתי למרקר מחברות ולפזר את כתב ידי הענוג בין מכונות הצילום לסטודנטים נואשים. כצפוי ממוסד מכובד החומר עבר מילה במילה לפי הסילבוס. גן עדן לחובבת סדר ושיטה (או שליטה:) ועוד כלי שימושי לארגז. או כך חשבתי… כי למתודולוגיה לא חזרתי. ויתכן שלא אחזור עוד לעולם.


מדלגת כמה שנים ומאות ראיונות קדימה, והנה אני מתייצבת באולפן תל אביבי, הפעם מול נשים שעשו פריצות דרך בעולם ההשקעות, כחלק מפרויקט תשקיעי בעצמך - פורום פיננסי לנשים מבית אי.בי.אי


"אפשר לראות את השאלות מראש?" "הכנת שאלות?" "מה את הולכת לשאול? אפשר לדעת?" "אפשר להתכונן??"


שוב ושוב אני עונה שלא. לרגע מתבלבלת, אפילו נלחצת. איך לא כתבתי כבר את כל השאלות?? ואז נזכרת בנחישות שראיון זה פאסה. פה תהיה שיחה. ש-י-ח-ה. אחרת זה לא מעניין. ההבדל היחיד בין ראיון לכל שיחה אחרת הוא שיש חלוקת תפקידים. אני מובילה ומנווטת (לפי הקונטקסט ובעיקר לפי מה שמסקרן אותי), והצד השני משיב.


לא משנה אם זה ראיון באולפן או בחדר ישיבות. לא משנה אם זה ראיון למדיה או כחלק מתהליך איבחון או גיוס של ס/מנכ"ל. לא משנה אם השקעתי לילות בלקרוא ולחקור על מי שאני הולכת לפגוש.


קוראים לזה ראיון. אבל בעצם זו שיחה. שיחה טובה זה תענוג וזו אומנות. שיחה טובה לא צריכה מתודולוגיה. צריכה ראש צלול, לשון חדה ועיניים אוהבות.


והראיונות עם הנשים? כבר עכשיו ב מגזין את ATmag במדור 'המשקיעניות' החדש, פרי משותף עם המוכשרת Adi Oz. פרטים נוספים בקרוב



Comments


bottom of page