top of page
  • תמונת הסופר/תShira lee

למה להחליט היום את מה שאפשר להחליט מחר??


זו השאלה ששאלתי הכי הרבה פעמים בשבוע האחרון.

קצת תמוה בהתחשב באופי השיחות שאני מנהלת.

הרי מנהלים שיושבים אצלי,

מניחים על השולחן את הפיל הכי שמנמן בחדר.

היום קוראים לו רציפות עסקית.

איך לעזאזל מג'נגלים את הגלגל ענק של בעיות ופתרונות ביום יום,

ובמקביל מתארגנים לשש אחרי המלחמה.


אם מנכ"ל ממוצע ביום ממוצע פוסע על חבל דק עם שני דליים מלאים עד הטיפה האחרונה,

הרי שהיום החבל נהיה דק יותר וגבוה יותר.

רשת הבטחון שפרוסה תחתיו הולכת ונפרמת.


אז למרות שבאוויר נושבת רוח גורלית,

ולמרות שאין מנוס משאלות גדולות,

אני אומרת: לחשוב בקטן.

להחליט רק את מה שאפשר וחובה להחליט היום.

אם צף הצורך בהחלטה,

אבל התשובה מסרבת להחליק בגרון,

תבדקו אם ממש חובה להחליט היום.

ברב המקרים תגלו שלא.

ברב המקרים תגלו שמחר תבקיע עוד פיסה של בהירות, עוד נתון או זוית שאתמול היו חסרים כי העננים כיסו את השמש.


(דוגמאות טריות: האם לפתוח משרד בניו יורק, לפטר סמנכלית שחיכה לה שימוע דקה לפני המלחמה, להוריד משכורות לכולם או לפטר רק חלק, לאסוף את הבורד ולתת תמונת מצב מלאה או חלקית, כן/לא/מתי/למי חל״ת, האם לקדם מהלך של מיזוג/רכישה שהתחיל לפני ועוד ועוד)


בתור בת מזל מאזניים עם דוקטורט באי קבלת החלטות, אני מריחה דילמות מקילומטרים. כרגע מנפיקה תעודת כשרות לחשוב בקטן ולדחיין החלטות קשות.


האם ההמלצה תהיה בתוקף גם מחר?

לא יודעת.

מחר זה מחר.


מתלבטים? דברו איתי.


התמונה מה London Eye ב 7.10

הכי כיף להיות בחו"ל כשפורצת מלחמה והילדים בארץ


London Eye

bottom of page