שני יזמים שאני מלווה, (דן ואורי נקרא להם) הכירו בצבא והיו בקשר און ואוף בפאזות שונות בחיים, כך שאף אחד לא הופתע כשהם הקימו ביחד סטרטאפ כשותפים שווים, חמישים חמישים.
כנגד הסטטיסטיקה, וחרף אתגרים עסקיים וטכנולוגיים, החברה הלכה והתפתחה, לא מעט בזכות הקשר המיוחד ביניהם. לצד התעניינות של משקיעים, אנליסטים ועובדים, בין דן לאורי נוצרה חוסר סימטריה.
בעוד שדן ממנכ"ל את החברה בכל מאודו 24/7, אורי התחיל לדעוך. הלב שלו נדד למחוזות אחרים. הוא התחיל לקום בבוקר לא שמח, להתעניין פחות וגם לתרום פחות. דן לעומת זאת נהיה בודד ועסוק מיום ליום. נושא בנטל של למעלה מחמישים אחוז…
חולפות כמה שנים מאז ההקמה, עוד סיבוב גיוס בפתח וכבר ברור שככה לא ממשיכים. מתי ואיך מספרים לכולם שנפרדים? איך תתנהל ההתנתקות? איך מחלקים עוגה שרובה עוד בכלל תיאורטי?
שני היזמים עשו בשכל ומראש החליטו שנפרדים יפה. לכן גם החליטו להשקיע בגורם חיצוני שילווה את התהליך. זה כמובן לא מבטיח הצלחה אבל בהחלט מגביר את הסיכויים שהחברה בכלל תמשיך להתקיים.
לא מזמן ליוויתי שתי יזמיות עם סיפור שונה-דומה, אז התקשרתי לעורך דין אלוף שאני מכירה, להתייעץ איתו מה ה- best practice המשפטי במקרים כאלה. איזה הסכם ישקף את הדם-יזע-דמעות שהושקעו עד כה (כצמד) לעומת הדרך שעוד צריך לעבור כשהאלונקה רובצת על כתף אחת בלבד.
הדבר העיקרי שלמדתי ממנו, הוא שנדיר שמודל החמישים-חמישים מחזיק מים לאורך השנים. שכמעט תמיד נוצר פער שלא טופל בהסכם המייסדים. קצת כמו זוגות שלא חותמים על הסכם טרום-נישואין כי כל כך מאמינים באהבה, או לא מדמיינים שבבוא העת יהיה על מה לריב.
מוסר השכל: למרות הפיתוי למקסם תנאים, עדיף להתמקד במה צריך עכשיו כדי שהחברה תמשיך לפעול ולצמוח. החלופה היא אחוזים מוגדלים מספינה טובעת.
מריחים חוסר סימטריה? דברו איתי
Commentaires