top of page
  • תמונת הסופר/תShira lee

כירורגיה אנושית או מקלחת צרפתית?

מלווה מנכ"ל בעיצומו של מו״מ על מיזוג עם חברה אחרת. "הזדמנות לעשות סדר" הוא אומר לי. "ברור לי שצריך לנהוג פה בתבונה וברגישות, ברור שצריך עין חיצונית". music to my ears

כמו נזרקה לידי פקעת מבולגנת של צמר, לאט לאט מתחילה לפרום.


לשמחתי בשלב הזה מעורבת גם סמנכ״לית מש״א שהיא כמו הצנתר שעובר בעורקים של האירגון. בשבילי כפרטנרית היא דובדבן על הקצפת.


עוברים על אנשי המפתח בחברה, הוא מציין אחד אחד ונותן סקירה אישית ומקצועית. הרים וגבעות של יחסים, מורכבויות, אהבה-שנאה, התלבטויות. הכלה וקבלה אנושית מול יד קצרה על הדק העתיד המשותף. אני מנסה להבין איך הדברים מתנהלים, מה מסודר מה כאוטי מה מקצועי מה חובבני מגלה שהמיזוג בפתח זה האתגר הקל שלפנינו.


ברור לי איך מתהווה הבלאגן כמו בבית, כמו בארונות העין מתרגלת קשה לקום בוקר בהיר אחד ולהחליט על סדר פסח כהלכתו.


ואז מגיעה הזדמנות (או משבר) מיזוג, רכישה, חילופים בהנהלה, גיוס הון/כ"א וגם צמצומים לצערנו.


הסתכלות על המציאות בעיניים חדשות מזיזה את האנרגיות בחברה, יוצרת בהירות, משפיעה על תפקוד של אנשים (והמנכ"ל בראשם) ועל התוצאות העסקיות. שזו למעשה המטרה שלשמה התכנסנו.


לעבור ארוע עסקי חשוב מבלי לעסוק בכירורגיה אנושית, שווה למקלחת צרפתית לעסק (אקסקיוז מיי פרנץ')


אם אתם לפני/אחרי/תוך כדי אחד כזה, דברו איתי




bottom of page