דפוס רוחני.
(לא זוכרת איפה נתקלתי במושג ולמי שמורה הזכות)
המשמעות:
יש כוחות שמניעים אותנו בחיים, לעיתים חזקים מאיתנו, לעיתים מרגישים כמקרה, כרגע מכונן או כבחירה שנעשתה כי אי
אפשר אחרת.
בשיחותי עם מנהלים אני אוספת דטה, מחזיקה זכוכית מגדלת דימיונית,
מחפשת לנתח את הדפוס ולתרגם אותו לשיטת עבודה שתואמת לתיקתוק הטבעי של האדם.
גם על עצמי כבר למדתי כמה דברים
(למרות שהסנדלרנית הולכת יחפה)
מכירה לאט את הדפוס הרוחני האישי
ומבינה שיש לי קצב משלי.
קודם חושבת אח"כ עושה
לעיתים המרווח בין הרצון לפעולה ירגיש כמו נצח
רעיון חדש יכול לצוץ ולהידחות וחוזר חלילה
רשימת ה"למה לא" מפוארת ומשכנעת
אבל בזום אאוט
יש תנועה.
בראיית מאקרו,
יש לי את הדרך שלי
ולדרך הזו יש קצב משלה
אז בניגוד לאלה שחושבים וישר עושים
או עושים ואז חושבים
אם היתה לי רק מנה אחת בתפריט הפנימי
כנראה שזו היתה קדירה בבישול ארוך
לא חומוסצ'יפסלט בפיתה
וכך מתבשל לו על אש קטנה פרויקט חדש
שהופך בצעדים קטנים מרעיון למציאות
מלווה בקולות שונים ומשונים
עוד לא בשלה העת לתת ביס לטעימה
אבל אין זמן מוקדם מדי להזכיר לכולנו
דרכנו מתגלה אט אט
או מהר מהר
אי שם בין רסיסי היומיום
בין החלומות במגירה למציאות שבחוץ
מסתתר לו דפוס רוחני
שהוא הקוד של מערכת ההפעלה האישית שלנו.
כדאי לחפש אותו
לזהות את התנועה העדינה שמתרחשת ממילא,
למנף כשאפשר ולקבל כשפחות
בהיותי גשש בלש בפעולה אני חותמת - שווה בדיקה.
