top of page
  • תמונת הסופר/תShira lee

אחרי שהייתי זבוב על הקיר...

רוח רפאים זבוב על הקיר לפעמים זה התפקיד שלי בישיבות הנהלה... פשוט לשבת שם (כמעט) מבלי להתערב


מי שמכיר אותי יודע שדעתי ברוך השם אינה נחסכת כשיש לי מה לומר אני אומרת


אבל יש סיטואציות שהשתיקה יפה להן שבמקום דיבור ודיון יש הקשבה והתבוננות יש ליקוט שקט של מסרים בלתי מילוליים של ניואנסים והבעות פנים שחושפות אינספור טפחים מעבר למתגלה בשיחה 1:1 הו הו כמה אני לומדת ברגעים האלה


על הפערים בין מה שהמנכ"ל חושב על עצמו לבין המציאות מנקודות מבט של אחרים על האוויר שבחדר - מותר להגיד "אני ממש מתלבט.ת"? מותר להציע רעיונות? או להודות שטעיתי? מי בקבוצה דומיננטי על גבול הדורסני מי בקבוצה גמיש על גבול הנטול חוט שדרה איפה האגו מאפיל על החיבור למטרה המשותפת איפה אנשים מתכווצים אל תוך עצמם כי מישהו אחר הקטין אותם או איפה הם זורחים כי פירגנו להם מכל הלב


מתי לא באמת התקבלה החלטה ולא ממש הוגדר מי אחראי על מה, מתי חסרה בהירות או שקיפות, או מתי הדיון שוב התפזר למיליון כיוונים מיותרים והזמן הפך למסטיק שנדבק לנעל.


חזרה לחדר הפרטי סשן 1:1 אחרי שהייתי זבוב על הקיר האלומה הפכה לקרן לייזר הפאזל הפך לתמונה התרגום לאקשן אייטמס של העבודה המקצועית של העבודה הפנימית נהיה ברור (לא פשוט, לא קל. ברור)


עובדת עם כל אחד לחוד ועם כולם ביחד מעבירה מסרים מלמעלה למטה, מלמטה למעלה ומצד לצד לפעמים העברת המסר מרגישה כמו צעידה על חבל דק, גבוה, עם כוס מלאה ביד. אסור שאף טיפה תשפך אסור לנקוב בשמות, מספרים, עובדות שמסגירות מי אמר לי מה אסור שאף אחד ידע עד כמה אני יודעת הכל על כולם אסור להגיד "הוא אמר לי ש" אפילו לא מילה, אפילו לא פרט שולי אלא אם "הוא אמר לי ש" מותר לי להגיד


הלוליינות הזו נועדה לשרת רק מטרה אחת: טובת החברה לא טובת המנכ"ל לא טובת המשקיעים לא טובת העובדים טובת החברה


ככל שהזמן עובר כבר אין כזה הבדל בין הטובות


ואז אני יודעת שהצלחנו.



Comments


bottom of page