top of page
  • תמונת הסופר/תShira lee

אומרים שבודד בצמרת

כמו כל קלישאה, כנראה שזה נכון. כך לפי לפחות חצי מהמנכ"לים שאני מכירה. מחקרית אגב, 61% מתוך "הזאבים" גם טוענים שהבדידות פוגעת בפרפורמנס. בתפקיד מנכ"ל ראשון המספר אפילו עולה ל-70%.

אני בעצמי לא פעם "שיוועתי" לנקודת מבט אחרת, לקונטרה ממישהו שנמצא במצבי, לשיחה נקיה משיקולי לויאליות או לטיפ שיחסוך לי זמן פתרון לבעיה מציקה. שלא לדבר על סתם אמפתיה בעניינים שוטפים (ניהול עובדים, עודף עומס ושאר ירקות). בדרך כלל הייתי עסוקה, טרודה ועוכרת נטוורקינג מכדי לתחזק את עצמי, מה שהגביר כמובן את הבדידות.

אותה בדידות, במיוחד בישראל, נחשבת כאויב שקט וחמקמק. לא ממש מדברים על זה, לא ממש מטפלים בזה. מה כן? מתמודדים. שלא לומר "סוחבים". בכל זאת, רובנו ינקנו מאותו שד צה"לי שלא משאיר הרבה מקום לחולשה.

דמיינו שכל החלטה היא גבעה או הר שהמנכ"ל צריך לטפס כדי להגיע ל"פיק פרפורמנס". מי ירוץ מהר או רחוק יותר? זה שהצטייד בנעליים נוחות, מים ונישנושים? או זה שיצא לדרך יחף עם תרמיל אבנים על הגב?

 

בעולם התחום כבר נחקר לא מעט ומתוכו עולות שתי מסקנות עיקריות:

1. מודעות, כמובן. ליתר דיוק הכרה במציאות.

להיות מנכ"ל זה מאתגר! אפילו מפחיד. כל כך הרבה ציפיות מכל הכיוונים, כל כך הרבה אחריות. וגם עומס, מקצועי ומנטלי (עסקי-אישי כמו שאני אוהבת לקרוא לזה). הנטיה הטבעית היא להניח ש"אצלי הכל בסדר" והכרה במורכבות נתפסת כחולשה ומכאן מעידה אולי על העדר כשירות. אז זהו, שלא. לעצור רגע ולהבחין בקושי לא מערער ביטחון אלא פותח צוהר לגיוס תמיכה באשר היא והתנעה של כדור שלג חיובי.

2. מערך תמיכה משומן

בין אם זה חבר בורד, יועץ בתשלום או בן/בת זוג, חייבת להיות כתובת, ועדיף יותר מאחת. שניתן להציף מולה דאגות מבלי לחשוש ומאידך לקבל פידבק איכותי. זו מערכת שאמורה לתת פרספקטיבה והצעות לפתרונות ולסלול דרך לניהול נכון של סדר עדיפויות ופוקוס. בעצם זה דיל 1+1. כי מעבר לתמיכה עצמה, זה מאלץ ללמוד לקבל משוב ואפילו ביקורת, מה שלא בדיוק קל לחלק מאיתנו. כלומר מי שעל הדרך ישייף יכולות להתמודד עם שיקוף חיצוני, ירוויח כמנהל (וכאדם) גם בחזיתות אחרות.

 

בכתבה שעלתה ב Fast Company ראיינו עשרה מנכל"ים שסיפרו איך הם נלחמים בבדידות.

הנה הציטוט הנבחר: The perception that talking to a therapist or coach is a sign of weakness is now an antiquated concept. Or at least, it should be

והטיפ שהכי אהבתי: פרספקטיבה. לכולנו יש כמה זהויות. זהות המנכ"ל/יזם שואבת (שלא לומר משתלטת), מה שמגביר את הבדידות. חשוב לתחזק יחסים ועיסוקים שמייצגים גם זוויות אחרות שלנו.



Comentarios


bottom of page